מוזיאון פיקאסו ברצלונה המדריך

פיקאסו נחשב לאחד האמנים המוכרים והאהובים ביותר בהיסטוריה, הצייר המוכשר שנולד במלאגה, ספרד השפיע ושינה את עולם האמנות בצורות רבות. במטרה להנציח את עבודותיו הוקמו מוזיאונים רבים על שמו של פיקאסו כאשר אחד הגדולים מהם הוא מוזיאון פיקאסו בברצלונה.

התערוכות במוזיאון

מוזיאון פיקאסו בברצלונה הוא אוצר אמיתי המציג את האבולוציה של פיקאסו על פני תקופות אמנותיות שונות. התערוכות במוזיאון מספקות מסע יוצא דופן דרך השלבים השונים בקריירה של פיקאסו, כאשר כל אחד מהם מתאפיין בסגנון חדש, נושא ייחודי וחידוש מסויים. 

בחלק זה נסקור את התערוכות הפופולריות ביותר במוזיאון:

יצירות מופת של התקופה הכחולה

התקופה הכחולה של פיקאסו, שנמשכה מ-1901 עד 1904, מאופיינת בציורים מלנכוליים וקודרים בעיקר בגוונים של כחול וירוק. האוסף כולל יצירות אמנות המשקפות נושאים של עוני, ייאוש ובדידות, תוך לכידת מצבו הפנימי והרגשי של האמן בתקופה זו.

יצירוך מופת של התקופה הוורדה

לאחר התקופה הכחולה, פיקאסו נכנס לתקופת הוורד שלו (1904-1906), תקופה זו מסומנת במעבר לצבעים חמים יותר ונושאים עליזים יותר. האוסף כולל ציורים ופסלים המתארים אמני קרקס ואקרובטים, המשקפים תחושה חדשה של אופטימיות וקסם לעולם הקרקס.

יצירות מהמהפכה הקוביסטית

התנועה הקוביסטית, שנוסדה על ידי פיקאסו וז'ורז' בראק, חוללה מהפכה בעולם האמנות בתחילת המאה ה-20. אוסף הקוביזם של המוזיאון מציג יצירות אמנות המפרקות את המציאות לצורות גאומטריות מופשטות ונקודות מבט מרובות בו זמנית. המבקרים במוזיאון יכולים לצפות בתחילתה של תנועה אמנותית פורצת דרך זו.

סוריאליזם ומעבר לו

בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה של פיקאסו, הוא התעמק בסוריאליזם וחקר טכניקות מופשטות וניסיוניות חדשים. אוסף הסוריאליזם כולל יצירות דמויות חלום, פנטסטיות, ולעתים קרובות מאתגרות לפרשנות, החושפות את היצירתיות המתפתחת של האמן.

תערוכות מתחלפות

בנוסף לאוספים הקבועים, מוזיאון פיקאסו מארח באופן קבוע תערוכות מתחלפות המתעמקות יותר בנושאים ספציפיים או תקופות של עבודתו של פיקאסו. תערוכות אלה מציעות למבקרים הזדמנות לגלות היבטים פחות ידועים של יצירתו של האמן ולספק נקודות מבט נוספות על אמנותו.

תוכלו לרכוש כרטיסים מראש למוזיאון פיקאסו בברצלונה המאפשרים לכם לדלג על התורים הארוכים בכניסה – הכרטיס כולל גם סיור מודרך

מוזיאון פיקאסו ברצלונה

ההיסטוריה של מוזיאון פיקאסו

הסיפור של מוזיאון פיקאסו מתחיל בתחילת שנות ה-60, כאשר פיקאסו בעצמו הביע רצון להקים מוזיאון בברצלונה, העיר שבה בילה את שנותיו המעצבות. עם זאת, הפרויקט עמד בפני מספר אתגרים, שכללו את הסכמתו של פיקאסו ואיסוף המשאבים הדרושים.

בשנת 1963 יזם ז'אומה סבארטס, חברו הקרוב ומזכירו האישי של פיקאסו, את תהליך איסוף יצירות האמנות והמסמכים הקשורים לאמן. פיקאסו תרם בנדיבות רבות מיצירותיו למוזיאון, והניח את היסודות למה שיהפוך לאוסף יוצא דופן.

המוזיאון מצא את ביתו ב"palau aguilar" ההיסטורי, אחוזה גותית מפוארת בלב הרובע הגותי של ברצלונה. בניין היסטורי זה, שנבנה במאה ה -13, סיפק את הרקע המושלם לאמנות של פיקאסו השיפוץ וההתאמה של הבניין למטרות המוזיאון נעשו בזהירות, תוך שמירה על הקסם הייחודי של המקום ויצירת חלל שיכול להציג את עבודתיו של פיקאסו במלוא תפאורתם.

מוזיאון פיקאסו בברצלונה פתח את שעריו לציבור באופן רשמי ב-9 במרץ 1963, כאשר פיקאסו עצמו נכח בו. התערוכה הראשונה הציגה אוסף מגוון של עבודותיו, והציגה הצצה לשלבים השונים של מסעו האמנותי.

במהלך השנים המשיך אוסף המוזיאון לגדול, הודות לתרומות הנדיבות ממשפחתו, חבריו ואספניו של פיקאסו. המוסד התרחב על ידי רכישת נכסים נוספים בסמוך למבנה המוזיאון, מה שאיפשר תערוכות נרחבות יותר וחווית מבקרים משופרת.

כיום, מוזיאון פיקאסו הוא אוצר תרבותי המתגאה באחד האוספים הנרחבים ביותר של יצירות אמנות על ידי האמן הספרדי של המאה ה -20. הוא מכיל מעל מ-4,000 יצירות הכוללות ציורים, פסלים, עבודות קרמיקה, והדפסים, שנאגרו בקפידה כדי לייצג את התקופות והסגנונות השונים שהגדירו את האבולוציה האמנותית של פיקאסו.

המבקרים יכולים לראות את גם את המחקרים האקדמיים המוקדמים של האמן, את "התקופה הכחולה של פיקאסו" ו"התקופה הוורודה" פורצת הדרך שלו, את העבודות הקוביסטיות המהפכניות, ואת הניסויים המאוחרים יותר שלו בסוריאליזם וקרמיקה. יצירות מופת בולטות, כגון "Les Menines" ו-"Guernica", הן בין עיקרי האוסף.

הסיפור המפואר של פבלו פיקאסו

פבלו פיקאסו הוא אחד האמנים המשפיעים והפוריים ביותר של המאה ה -20, חייו היו סיפור שזור ביצירתיות, חדשנות וחקירה אמנותית.

פבלו הצעיר, שנולד ב-25 באוקטובר 1881, בלודז', מלאגה, גילה זיקה מוקדמת לאמנות אביו, מורה לציור, שזיהה את כשרונו של בנו ונתן לו הדרכה מוקדמת. מילותיו הראשונות של פיקאסו היו "עיפרון" ו"מברשת" (בספרדית כמובן).

בגיל 13, פיקאסו השלים את הציור הגדול הראשון שלו, "first communion", כשהוא מפגין מיומנות טכנית יוצאת דופן. משפחתו עברה לברצלונה, שם המשיך לחדד את אומנותו באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות בסן פרננדו במדריד.

בתחילת הקריירה שלו, פיקאסו סבל מתקופות של עוני ומאבק, שהשפיעו עמוקות על עבודתו. "התקופה הכחולה" שלו (1901-1904) התאפיינה בציורים מלנכוליים ומונוכרומטיים המתארים נושאים של צער וייאוש. שלב זה פינה את מקומו ל"תקופה הוורודה" (1904-1906), שהתאפיינה בגוונים חמימים יותר והתמקדה בנושאים של קרקס.

המסע האמנותי של פיקאסו קיבל תפנית קיצונית עם כניסתו של הקוביזם. לצד ז'ורז' בראק, הוא היה חלוץ התנועה פורצת הדרך הזו, שחתרה לשינוי המציאות והצגה של אובייקטים מנקודות מבט מרובות בו זמנית. הציור משנת 1907, "Les Demoiselles d'Avignon", היא יצירה מרכזית שסימנה את לידתה של הקוביזם.

ההתפתחות האמנותית של פיקאסו הייתה בלתי פוסקת, הוא התעמק בסוריאליזם בשנות ה-20 של המאה ה-20, ויצר יצירות חלומיות ופנטזיות. הציור האייקוני שלו "Guernica" (1937) עומד כאמירה אנטי-מלחמתית רבת עוצמה, הלוכדת את זוועות מלחמת האזרחים בספרד.

חייו האישיים של פיקאסו היו מורכבים כמו אמנותו, היו לו מערכות יחסים סוערות שככלו גם כמה נישואים וכמה רומנים. המוזות שלו הפכו לעתים קרובות לנושא עבודתו, כאשר דיוקנאות של נאהבים כמו Dora Maar וMarie-Thérèse Walter הפכו לאייקונים.

כשפיקאסו הזדקן, היצירתיות שלו נותרה ללא הפוגה, הוא המשיך להתנסות בסגנונות וחומרים שונים. הוא נפטר ב-8 באפריל 1973 במוגינס, צרפת, והותיר אחריו מורשת אמנותית שאין דומה לה.

מוזיאון פיקאסו ברצלונה

היצירות הפופולריות במוזיאון

האוסף הקבוע של המוזיאון הוא אוצר של יצירות המופת של פבלו פיקאסו, המייצגות שלבים שונים בקריירה המפוארת שלו. בחלק זה, נסקור את יצירות האמנות המרתקות והאיקוניות ביותר המעטרות את קירות המוזיאון התרבותי הזה, ומציעים למבקרים הצצה אל ההשפעה העמוקה של האמנות של פיקאסו על העולם.

גרניקה: סמל לאמנות אנטי-מלחמתית

גרניקה, אולי היצירה המפורסמת ביותר של פיקאסו, היא ביטוי עוצמתי נגד זוועות המלחמה. ציור זה, שצויר כתגובה להפצצת העיר הבסקית גרניקה במהלך מלחמת האזרחים בספרד, מתאר את הסבל והסבל של אזרחים חפים מפשע. הקומפוזיציה הכאוטית ופלטת הצבעים המונוכרומטית מעוררים את הברוטליות ואת חוסר הטעם של הסכסוך, מה שהופך אותו לסמל מתמשך של אמנות אנטי-מלחמתית.

סדרת לאס מנינאס

המשיכה פיקאסו ליצירת המופת של דייגו ולסקס "לאס מנינאס" הובילה אותו לפרש מחדש את היצירה האייקונית הזו דרך העדשה היצירתית שלו. אוסף המוזיאון כולל סדרה של ציורים ורישומים שבהם פיקאסו מפרק ומדמיין מחדש את הדמויות מהיצירה של ולסקס , ומשלב אותן בסגנון הקוביסטי הייחודי שלו.

סדרת מלחמת שוורים (Bullfighting)

כיליד ספרד, מלחמת שוורים החזיקה מקום בולט בחייו של פיקאסו ובאומנותו, אוסף המוזיאון כולל סדרה של יצירות אמנות בנושא מלחמת שוורים, המתארות את הדרמה, התשוקה והאכזריות של מסורת ספרדית זו. יצירות אלה מציעות תובנה ייחודית על הקסם של פיקאסו עם המחזה של זירת השוורים.

מדע וצדקה (Science and Charity)

"מדע וצדקה" הוא ציור יוצא דופן שפיקאסו יצר בגיל 15. יצירת מופת מוקדמת זו מציגה את כישרונו יוצא הדופן ומבשרת על הגדולה האמנותית שתגדיר את הקריירה שלו. הציור בוחן את הנושאים של ידע, חמלה ומצב אנושי, ומציע הצצה אל נקודת המבט המתפתחת של האמן.

הארכיטקטורה המיוחדת של המוזיאון

מוזיאון פיקאסו בברצלונה לא רק מאכסן אוצר של יצירות מופת אמנותיות, אלא הוא גם יצירת אמנות בפני עצמה עם קסם אדריכלי ומשמעות היסטורית. הארכיטקטורה של המוזיאון, שמרכזה בעיקר סביב Palau Aguilar המשחקת תפקיד בלתי נפרד בשיפור חוויית המבקרים ובשימור ההיסטוריה העשירה של הבניין.

בלב מוזיאון פיקאסו נמצא Palau Aguilar, דוגמה מדהימה של אדריכלות גותית מהמאה ה -13. הארמון, שנבנה במקור עבור אציל עשיר, מציג את הפאר והאלגנטיות של העיצוב הגותי הקטלוני. חזית המבנה, המאופיינת בקשתות מחודדות ועבודת אבן עדינה, מעבירה את המבקרים לעידן עתיק של שפע.

המהפך למוזיאון

מסעו של פלאו אגילר ממעון אצילי למוזיאון מפורסם החל בשנות ה-60 של המאה ה-20. עבודות שיקום ושיפוץ נרחבות נעשו על מנת להתאים את המבנה ההיסטורי לתכליתו החדשה. האדריכלים ופעילי השימור שהיו מעורבים בפרויקט הפגינו דאגה עצומה בשימור המורשת האדריכלית תוך הבטחת יכולתו של פיקאסו למעשה לארח ולהציג את יצירות האמנות שלו.

השינוי האדריכלי של אגילר פלאו נועד ליצור איזון עדין בין שימור הקסם ההיסטורי שלו לבין שילוב תכונות הנדרשות ממוזיאון מודרני, התוצאה היא שילוב הרמוני של הישן והחדש.

אחד ההיבטים האדריכליים הייחודיים של המוזיאון הוא חצרות המוזיאון, חללים פתוחים אלה משמשים כחיבורים שלווים בין הגלריות, ומציעים למבקרים רגע של הפוגה, כשהם מוקפים ביופיו האדריכלי של הארמון. בחצרות אלה מוצגים לעתים קרובות פסלים, המשקפים את אהבתו של פיקאסו לאמנות תלת-ממדית.

בתוך המוזיאון, פרטים ארכיטקטוניים כמו תקרות מקומרות, גרמי מדרגות גדולים וחדרים משוחזרים מספקים תחושה של פאר ואותנטיות היסטורית. כל גלריה מתוכננת להשלים את יצירות האמנות שהיא מכילה, ולהבטיח שהארכיטקטורה משפרת את החוויה האמנותית הכוללת.

הסטודיו של פיקאסו

כחלק מהקסם הארכיטקטוני של המוזיאון, המבקרים יכולים גם לבקר בסטודיו של פיקאסו, המציע הצצה אינטימית לסביבה היצירתית של האמן. הסטודיו מעוצב במטרה לשכפל את סביבת העבודה שבה פיקאסו הביא את יצירות המופת האייקוניות שלו לחיים.

מיכאל שטרית
מיכאל שטרית

אני מיכאל שטרית, מדריך טיולים ומתגורר בברצלונה כבר 5 שנים, ביקרתי לראשונה בברצלונה לאחר שהשתחררתי מהצבא וידעתי ששם אני רוצה לחיות. לאחר מעבר בין תחומים רבים מצאתי את תחום הדרכת הטיולים והבנתי שהוא שלי ואיפה לא אם בעיר האהובה עליי. מאז אני מדריך טיולים וסיורים בברצלונה בעיקר לקהל הישראלי, את האתר הקמתי במטרה לשתף את הידע והניסיון שלי אתכם ולעזור לכם להפוך את הטיול שלכם בברצלונה ללא פחות ממושלם.